כמובן מדהים! רציתי לשאול משהו אבל לא רציתי להציק יותר ממה שכבר שהצקתי בפייסבוק D: איך אתה מחליט מתי לעבוד עם או בלי קוו מתאר מול עיתון? אני מבין שבלי קווים העבודה מתארכת לא? על איזה שיקולים אתה עובר מבחינת זמן/הספק לפני שאתה מתחיל עבודה מהסוג הזה?
כן עבודה עם קוו מתאר היא כמעט פי שניים ארוכה יותר. בדרך כלל זה שיקול של סוג נייר שעליו יודפס האיור בסופו של דבר. כמה שהנייר דק יותר כך הצבע צריך להיות יותר פשוט עם פחות גוונים. בעיתונים בדרך כלל הנייר הוא דק לכן טכניקה עם קווי מתאר היא הכי מתאימה. הקוו שומר על האיור ואם יש בעיות בצבע פה ושם בגלל איכות הנייר אז פחות רואים את זה. לעומת זאת במגזינים איכותיים עם איכות דפוס גבוהה אפשר להשתמש בסגנון יותר ריאליסטי ולהשקיע יותר. הנייר שם סופג צבע טוב ואין סיכוי שמשהו ישתבש בדפוס. כמו כן יש גם שיקול של זמן. מכוון שקווי מתאר יותר מהירים אז לפעמים כשיש דדליין מאוד לחוץ אין ברירה אלה להשתמש בהם. מדובר באיורים לעיתונות כמובן.
זה מישהו מסויים? קיבלת הוראות מדוייקות או שבחירת הנושא היא שלך? כמה זמן ניתן לך? שלחת להם את העבודה בשלבים שונים של התהליך, או רק בסוף? איך נראית העבודה שלך מול רפרנסים? אתה משתמש בהם הרבה או רק כשממש צריך?
2.קיבלתי הוראות פחות או יותר מדוייקות. הייתי צריך לצייר גבר שחור לבוש יפה עם עדר כבשים לידו ומספריים ביד. שלחו לי גם כמה דוגמאות של סגנון לבוש הספציפי הזה.
3.היה לי בערך יום וחצי כדי לסיים את האיור אחרי שסקיצה אושרה.
4.שלחתי להם סקיצה, קיבלתי כמה תיקונים, עשיתי אותם ואחרי זה המשכתי כבר ללא תחנות ביניים.
5.אני משתמש ברפרנסים כשאני לא זוכר או לא יודע איך נראה חפץ מסויים. למשל במקרה הזה הורדתי מגוגל כמה תמונות של המספריים האלה כי לפני זה אף פעם לא הסתכלתי עליהם מקרוב. וגם כמה תמונות עם כבשים כדי לראות איך נראת הפרווה שלהם.
דבר שמאוד בולט בעבודות שלך... איך אתה מחליט על קומפוזיציה סלש תפיסת חלל? מאיפה באות הזוויות צילום האלה? אתה עושה eye level וונישינג פוינט לפני, או שאתה אשכרה מדמיין את זה ככה?
זה מאוד תלוי במסר שהאיור חייב להעביר. אם זה אמור להיות משהו חזק ודרמטי אז קופוזיציה גם צריכה לתמוך בזה, לעזור להעביר את המסר. וכן אני אשכרה מדמיין את זה ככה מלחתחילה:)
שמע דניס, אני מסתכל על העבודה הזאת שוב ואני לא יודע בדיוק מה שונה פה - אבל העבודה הזאת מרגישה כמו איזו קפיצת מדרגה. אני ממש מתרשם.
שזה לא לומר שהעבודות האחרות שלך לא מצחיקות אותי, או מביאות איזה וינץ' מקורי, או עם צביעה מעניינת/כייפית או "רק" מרונדרות היטב. אבל כאן זה מרגיש כמו משהו אחר.
דניס, אם הצלחת להוציא את שרבן משלוותו, אז זו בהחלט קפיצת מדרגה. אני מסכים עם האיש, ואם אני אנסה לנתח הסיבה, אני חושב שההצלחה טמונה בעיקר באיזון התמהיל שבין הקריקטורה להיפר ראליזם: כשאני לדוגמא מסגנן דמות הומוריסטית, על פי רוב היא נודדת למקומות אינפנטליים. בעבודה שלך לעומת זאת, הצלחת לרתום את כל כוח הסיגנון, הרינדור והתאורה שלך לדמות מאוד מוצלחת, שהקומיות שלה מאוד מדוייקת- היא מצליחה להיות מרשימה ומעט מאיימת אבל עדיין קומית. גם הכבשים הולכות על הפס הדק הזה, והכל ביחד עם הקומפוזציה המוטרפת, והצבעוניות המרוסנת, מביאים אותך לאחד הציורים המוצלחים שלך. כבוד.
נראה לי שליאור קלע בהסבר שלו על השילוב בין הריאליזם לקריקטורה. מה שכן אני רואה פה שלושה כתמים מרכזיים שממש תורמים לקומפוזיציה (האיש, הכבשים והרקע). האם תכננת את הקומפוזיציה לפי הגישה הזאת או שהלכת לפי אסכולה שונה ?
יןאו רק עכשיו ראיתי את התגובות שלכם חבר'ה! מצטער שלא עניתי קודם.
לגבי קפיצת מדרגה...האמת אני גם חושב שזה משהו חדש בשבילי. הן סגנונית והן מבחינת השקעה. אולי כי הלקוח היה אמריקאי ומאוד השתדלתי לעשות משהו שיתאים לשוק אמריקאי מבחינת רמה. בקיצור הפעם השקעתי קצת יותר:)
כמובן מדהים!
השבמחקרציתי לשאול משהו אבל לא רציתי להציק יותר ממה שכבר שהצקתי בפייסבוק D:
איך אתה מחליט מתי לעבוד עם או בלי קוו מתאר מול עיתון? אני מבין שבלי קווים העבודה מתארכת לא? על איזה שיקולים אתה עובר מבחינת זמן/הספק לפני שאתה מתחיל עבודה מהסוג הזה?
כן עבודה עם קוו מתאר היא כמעט פי שניים ארוכה יותר. בדרך כלל זה שיקול של סוג נייר שעליו יודפס האיור בסופו של דבר. כמה שהנייר דק יותר כך הצבע צריך להיות יותר פשוט עם פחות גוונים. בעיתונים בדרך כלל הנייר הוא דק לכן טכניקה עם קווי מתאר היא הכי מתאימה. הקוו שומר על האיור ואם יש בעיות בצבע פה ושם בגלל איכות הנייר אז פחות רואים את זה. לעומת זאת במגזינים איכותיים עם איכות דפוס גבוהה אפשר להשתמש בסגנון יותר ריאליסטי ולהשקיע יותר. הנייר שם סופג צבע טוב ואין סיכוי שמשהו ישתבש בדפוס.
השבמחקכמו כן יש גם שיקול של זמן. מכוון שקווי מתאר יותר מהירים אז לפעמים כשיש דדליין מאוד לחוץ אין ברירה אלה להשתמש בהם. מדובר באיורים לעיתונות כמובן.
אוקיי, תודה.
השבמחקזה יפהפה בעיניי.
השבמחק(תתכונן כי מתקפת שאלות מגיעה):
זה מישהו מסויים?
קיבלת הוראות מדוייקות או שבחירת הנושא היא שלך?
כמה זמן ניתן לך?
שלחת להם את העבודה בשלבים שונים של התהליך, או רק בסוף?
איך נראית העבודה שלך מול רפרנסים? אתה משתמש בהם הרבה או רק כשממש צריך?
תודה רבה!
היי דניס, נראה מעולה. אהבתי הכל , הגוונים של העור והדרך שרינדרת את הצמר של הכבשים וגם הבגדים.
השבמחקהי מתן
השבמחקהנה התשובות:)
1.לא זה לא מישהו מסויים
2.קיבלתי הוראות פחות או יותר מדוייקות. הייתי צריך לצייר גבר שחור לבוש יפה עם עדר כבשים לידו ומספריים ביד. שלחו לי גם כמה דוגמאות של סגנון לבוש הספציפי הזה.
3.היה לי בערך יום וחצי כדי לסיים את האיור אחרי שסקיצה אושרה.
4.שלחתי להם סקיצה, קיבלתי כמה תיקונים, עשיתי אותם ואחרי זה המשכתי כבר ללא תחנות ביניים.
5.אני משתמש ברפרנסים כשאני לא זוכר או לא יודע איך נראה חפץ מסויים. למשל במקרה הזה הורדתי מגוגל כמה תמונות של המספריים האלה כי לפני זה אף פעם לא הסתכלתי עליהם מקרוב. וגם כמה תמונות עם כבשים כדי לראות איך נראת הפרווה שלהם.
מעולה, תודה!
השבמחקדבר שמאוד בולט בעבודות שלך... איך אתה מחליט על קומפוזיציה סלש תפיסת חלל? מאיפה באות הזוויות צילום האלה? אתה עושה eye level וונישינג פוינט לפני, או שאתה אשכרה מדמיין את זה ככה?
השבמחקזה מאוד תלוי במסר שהאיור חייב להעביר. אם זה אמור להיות משהו חזק ודרמטי אז קופוזיציה גם צריכה לתמוך בזה, לעזור להעביר את המסר.
השבמחקוכן אני אשכרה מדמיין את זה ככה מלחתחילה:)
שמע דניס, אני מסתכל על העבודה הזאת שוב ואני לא יודע בדיוק מה שונה פה - אבל העבודה הזאת מרגישה כמו איזו קפיצת מדרגה. אני ממש מתרשם.
השבמחקשזה לא לומר שהעבודות האחרות שלך לא מצחיקות אותי, או מביאות איזה וינץ' מקורי, או עם צביעה מעניינת/כייפית או "רק" מרונדרות היטב. אבל כאן זה מרגיש כמו משהו אחר.
סחתיין!
אפשר לשאול באיזה כלים השתמשת? האם בלוח גרפי? (אני לא מבין בתחום).
השבמחקדניס, אם הצלחת להוציא את שרבן משלוותו, אז זו בהחלט קפיצת מדרגה.
השבמחקאני מסכים עם האיש, ואם אני אנסה לנתח הסיבה, אני חושב שההצלחה טמונה בעיקר באיזון התמהיל שבין הקריקטורה להיפר ראליזם:
כשאני לדוגמא מסגנן דמות הומוריסטית, על פי רוב היא נודדת למקומות אינפנטליים. בעבודה שלך לעומת זאת, הצלחת לרתום את כל כוח הסיגנון, הרינדור והתאורה שלך לדמות מאוד מוצלחת, שהקומיות שלה מאוד מדוייקת- היא מצליחה להיות מרשימה ומעט מאיימת אבל עדיין קומית.
גם הכבשים הולכות על הפס הדק הזה, והכל ביחד עם הקומפוזציה המוטרפת, והצבעוניות המרוסנת, מביאים אותך לאחד הציורים המוצלחים שלך.
כבוד.
נראה לי שליאור קלע בהסבר שלו על השילוב בין הריאליזם לקריקטורה. מה שכן אני רואה פה שלושה כתמים מרכזיים שממש תורמים לקומפוזיציה (האיש, הכבשים והרקע). האם תכננת את הקומפוזיציה לפי הגישה הזאת או שהלכת לפי אסכולה שונה ?
השבמחקיןאו רק עכשיו ראיתי את התגובות שלכם חבר'ה!
השבמחקמצטער שלא עניתי קודם.
לגבי קפיצת מדרגה...האמת אני גם חושב שזה משהו חדש בשבילי. הן סגנונית והן מבחינת השקעה. אולי כי הלקוח היה אמריקאי ומאוד השתדלתי לעשות משהו שיתאים לשוק אמריקאי מבחינת רמה. בקיצור הפעם השקעתי קצת יותר:)