אחלה דמויות. רואים שזה אנשים אמיתיים. ויש תחושה שהיתי יכול לזהות את חלקם מהציור (אם היתי מכיר אותם).
מה שכן, היתי ממליץ בחום רב לעבור לעפרונות קשים יותר. מרגישים כל היסוס בציור שלך. ולא עושה רושם שזה היסוס מחוסר ידיעה, אלא יותר היסוס של לא למרוח את העיפרון או לא להוציא קו עבה/כהה מדי בטעות.
עפרונות רכים זה כיף כשמתחילים לצייר. הם מאוד חפשיים ויש להם מנעד די גבוה של values. אבל לפי איפה שאתה נמצא (והגודל דף שנראה לי שאתה עובד עליו) אני חושב שעפרונות קשים יעזרו לך הרבה יותר ותוציא מהם איורים הרבה יותר מלאים.
אין ספק שאין לי מושג בעפרונות, מודה באשמה. לפני יומיים קניתי את מחברת הסקיצות החדשה, גודל A5 קומפקטי, ועפרון HB. מחוסר ההבנה שלי הנחתי שזה מה שאני צריך, לא רך מדי ולא קשה מדי. כנראה שטעיתי, ויהיה מעניין לבדוק את העניין.
אה, שכחתי להגיב לסייב קומיוניטי... ציירתי את האנשים כשהם עמדו באדום, זה נתן לי כ 20 שניות סה"כ. השמן אכל שם בצד אז היה לי איזה שתי דקות. זו מלאכה בפני עצמה לצייר אנשים בלי שהם ידעו. לפעמים הם יוצרים קשר עין ואז צריך לשחק כאילו אתה מסתכל בכלל למקום אחר עד שהם מאבדים חשד. כמובן אני גם לא עומד קרוב מדי בדר"כ, ככה שקשה לשים לב אלי. זו מלאכה יותר קשה כשמצלמים אנשים בסתר.. יש משהו בעדשת מצלמה שאנשים קולטים מאד מהר. אבל גם פה צריך להזיז את המצלמה מיד למקום אחר עד שזה נראה להם שזה היה סתם מקרי :))
האמת שזה מעניין לשמוע חוויות של סקצ'רים אחרים במצבים כאלו. אם מישהו רוצה לחלוק מהנסיון שלו, אתם מוזמנים
הייתי במצב דומה לפני יומיים בנמל תעופה קטן באוקראינה, בזמן ההמתנה לעלייה לטיסה שלפתי את הסקצ'בוק והתחלתי לרשום בעפרון. כבר על האדם הראשון שבחרתי קלטו אותי, זה היה איש מבוגר שנשען בתנוחה ציורית על מעקה בצד השני של האולם. כבר אחרי דקה אישתו התחילה לצעוק לי שאלות, על כל האולם, האם אני מצייר אותה ואחריה גם הוא. אני כמובן עניתי שלא והם התאכזבו נורא. זה ממש הוריד לי את החשק לצייר אותם או בכלל מישהו באולם - אחרי שהם הפנו אליי את כל תשומת הלב של הממתינים. אנשים כבר לא יכולים להתעסק בעניינים שלהם? בכל מקרה, זה היה נוח אם היה לי משהו כמו מחבוא מוסווה נשלף, שמתאים לכל מקום, מהסוג שיש לצלמי טבע :)
וואו זה אף פעם לא קרה לי, למה ענית לא אם הם בעצם היו מעוניינים בזה? לי היה מקרה באוסטרליה, שהלכתי לרישום מודל שהיה מפורסם באיזה אתר, אבל מסתבר שבאותו יום משום מה לא היה רישום והתאספו כמה אנשים בכניסה למקום. מישהי הציע שנלך לצייר אנשים ברחוב איפשהו וכולם הסכימו. הגענו לאיזה איזור שהרבה אנשים עוברים בו, ואני התיישבתי והתחלתי לצייר איזה שיכור שישב באיזור. הוא מיד קלט אותי ושאל אם אני מצייר אותו ואמרתי כן, אכפת לך אם אני אצייר אותך? הוא אמר, לא, ודי התרגש מזה. אז הצעתי לו לשבת במקום מסויים ככה שכל החבר'ה שהצטרפו יוכלו לצייר אותו והוא לגמרי היה בעניין. אחריו הגיע עוד שיכור מהרחוב והתעניין במה שקורה והוא גם רצה שיציירו אותו, אז הצעתי שהוא יהיה הבא בתור. הוא נורא התלהב. בסופו של דבר שניהם קיבלו את הציורים שלי במתנה. הם ממש פירגנו והתלהבו מזה, ואני ועוד כמה אנשים תירגלו רישום מודל קצת שונה ויותר "אמיתי".
בהחלט נהוג, אף פעם לא בחינם. למרות שלפעמים זה מאד זול. בסידני למשל היה מקום שהעמיס כ 150 איש לרישום מודל, בדר"כ יש שניים במקביל (תמורת 10 שקל). שם התחלתי לעשות רישומי מודל בצבע עם הלפטופ. אתמול הייתי ברישום מודל בהונג קונג, לצערי המודלית לא היתה סינית אלא אנגליה מבוגרת :/ ושם דווקא היה יקר יותר (50 שקל)
זה פשוט לא אותו הדבר כשהאובייקט מודע לזה שמציירים אותו. גם ההתנהגות משתנה וגם מונח על כתפיי נטל הציפייה שלו, הוא ירצה לראות איך הוא יצא ואני ארגיש לחץ מסוים לעמוד בציפיות. הכי טוב לצייר "מהצד" ולא להתערב ולשנות את התנהגות האובייקט.
סחתיין על יא רפי. גם רואה עולם, וגם לא מפסיק לצייר- אפשר רק להוריק מקנאה. אהבתי את רישומי האנשים. מניסיון, זה עסק לא פשוט בכלל לתפוס כ"כ הרבה אניפורמציה בזמן כה קצר. מצד שני זה בהחלט גורם לך להתמקד באינפורמציה החשובה בתוך הפוזה, ולהפריד בין עיקר לטפל. ברמת צורת הרישום, אני חושב שיש בה משהו מאוד נוקשה וקצר. אני חושב שניסיון לעבוד בקוים יותר ארוכים וזורמים יותר ייתן לך דמויות בעלות מראה יותר חי ודינמי. בימים שעוד רשמתי ברכבת, גיליתי שכשאני רושם במהירות אנשים בהיחבא, אני נוטה הרבה פעמים שלא במתכוון לסגנן אותם בקוים קריקטוריים, ופחות ראליסטיים. תהנה מכל רגע לפני שאתה חוזר לבית המשוגעים המזרח תיכוני. ליאור
מגניב לאללה, יהיה נחמד לראות גם צילומים אפילו אם זה באתר חיצוני.
השבמחקאיך בדיוק אתה מספיק לעשות את הרישומים כשהאנשים שם עוברים מעברי חצייה בסופר ספיד?
והאיש שאוכל נודלס, הוא לא שם עליך עין כשציירת אותו :P?
אוי, השמן שאוכל נודלס ממש טוב. :)
השבמחקאחלה דמויות. רואים שזה אנשים אמיתיים. ויש תחושה שהיתי יכול לזהות את חלקם מהציור (אם היתי מכיר אותם).
השבמחקמה שכן, היתי ממליץ בחום רב לעבור לעפרונות קשים יותר. מרגישים כל היסוס בציור שלך.
ולא עושה רושם שזה היסוס מחוסר ידיעה, אלא יותר היסוס של לא למרוח את העיפרון או לא להוציא קו עבה/כהה מדי בטעות.
עפרונות רכים זה כיף כשמתחילים לצייר. הם מאוד חפשיים ויש להם מנעד די גבוה של values.
אבל לפי איפה שאתה נמצא (והגודל דף שנראה לי שאתה עובד עליו) אני חושב שעפרונות קשים יעזרו לך הרבה יותר ותוציא מהם איורים הרבה יותר מלאים.
great sketches Rafi!
השבמחקespecially liked the dragons and the cooking girl
I 2nd what Abuyoyo said, I only recently started using harder pencils and they do come in handy in such places
אין ספק שאין לי מושג בעפרונות, מודה באשמה.
השבמחקלפני יומיים קניתי את מחברת הסקיצות החדשה, גודל A5 קומפקטי, ועפרון HB. מחוסר ההבנה שלי הנחתי שזה מה שאני צריך, לא רך מדי ולא קשה מדי.
כנראה שטעיתי, ויהיה מעניין לבדוק את העניין.
אה, שכחתי להגיב לסייב קומיוניטי...
השבמחקציירתי את האנשים כשהם עמדו באדום, זה נתן לי כ 20 שניות סה"כ. השמן אכל שם בצד אז היה לי איזה שתי דקות.
זו מלאכה בפני עצמה לצייר אנשים בלי שהם ידעו. לפעמים הם יוצרים קשר עין ואז צריך לשחק כאילו אתה מסתכל בכלל למקום אחר עד שהם מאבדים חשד. כמובן אני גם לא עומד קרוב מדי בדר"כ, ככה שקשה לשים לב אלי. זו מלאכה יותר קשה כשמצלמים אנשים בסתר.. יש משהו בעדשת מצלמה שאנשים קולטים מאד מהר. אבל גם פה צריך להזיז את המצלמה מיד למקום אחר עד שזה נראה להם שזה היה סתם מקרי :))
האמת שזה מעניין לשמוע חוויות של סקצ'רים אחרים במצבים כאלו. אם מישהו רוצה לחלוק מהנסיון שלו, אתם מוזמנים
הייתי במצב דומה לפני יומיים בנמל תעופה קטן באוקראינה, בזמן ההמתנה לעלייה לטיסה שלפתי את הסקצ'בוק והתחלתי לרשום בעפרון. כבר על האדם הראשון שבחרתי קלטו אותי, זה היה איש מבוגר שנשען בתנוחה ציורית על מעקה בצד השני של האולם. כבר אחרי דקה אישתו התחילה לצעוק לי שאלות, על כל האולם, האם אני מצייר אותה ואחריה גם הוא. אני כמובן עניתי שלא והם התאכזבו נורא. זה ממש הוריד לי את החשק לצייר אותם או בכלל מישהו באולם - אחרי שהם הפנו אליי את כל תשומת הלב של הממתינים.
השבמחקאנשים כבר לא יכולים להתעסק בעניינים שלהם? בכל מקרה, זה היה נוח אם היה לי משהו כמו מחבוא מוסווה נשלף, שמתאים לכל מקום, מהסוג שיש לצלמי טבע :)
וואו זה אף פעם לא קרה לי, למה ענית לא אם הם בעצם היו מעוניינים בזה?
השבמחקלי היה מקרה באוסטרליה, שהלכתי לרישום מודל שהיה מפורסם באיזה אתר, אבל מסתבר שבאותו יום משום מה לא היה רישום והתאספו כמה אנשים בכניסה למקום.
מישהי הציע שנלך לצייר אנשים ברחוב איפשהו וכולם הסכימו. הגענו לאיזה איזור שהרבה אנשים עוברים בו, ואני התיישבתי והתחלתי לצייר איזה שיכור שישב באיזור. הוא מיד קלט אותי ושאל אם אני מצייר אותו ואמרתי כן, אכפת לך אם אני אצייר אותך? הוא אמר, לא, ודי התרגש מזה. אז הצעתי לו לשבת במקום מסויים ככה שכל החבר'ה שהצטרפו יוכלו לצייר אותו והוא לגמרי היה בעניין.
אחריו הגיע עוד שיכור מהרחוב והתעניין במה שקורה והוא גם רצה שיציירו אותו, אז הצעתי שהוא יהיה הבא בתור. הוא נורא התלהב.
בסופו של דבר שניהם קיבלו את הציורים שלי במתנה. הם ממש פירגנו והתלהבו מזה, ואני ועוד כמה אנשים תירגלו רישום מודל קצת שונה ויותר "אמיתי".
20 שניות לפנים זה ממש מעט זמן. ורואים שהצלחת לתפוס פה דקויות.
השבמחקבקשר לרישום מודל באוסטרליה, זה היה בחינם? ואם כן האם זה דבר שנהוג בחול בדרך כלל?
בהחלט נהוג, אף פעם לא בחינם. למרות שלפעמים זה מאד זול. בסידני למשל היה מקום שהעמיס כ 150 איש לרישום מודל, בדר"כ יש שניים במקביל (תמורת 10 שקל). שם התחלתי לעשות רישומי מודל בצבע עם הלפטופ.
השבמחקאתמול הייתי ברישום מודל בהונג קונג, לצערי המודלית לא היתה סינית אלא אנגליה מבוגרת :/ ושם דווקא היה יקר יותר (50 שקל)
זה פשוט לא אותו הדבר כשהאובייקט מודע לזה שמציירים אותו. גם ההתנהגות משתנה וגם מונח על כתפיי נטל הציפייה שלו, הוא ירצה לראות איך הוא יצא ואני ארגיש לחץ מסוים לעמוד בציפיות.
השבמחקהכי טוב לצייר "מהצד" ולא להתערב ולשנות את התנהגות האובייקט.
סחתיין על יא רפי. גם רואה עולם, וגם לא מפסיק לצייר- אפשר רק להוריק מקנאה. אהבתי את רישומי האנשים. מניסיון, זה עסק לא פשוט בכלל לתפוס כ"כ הרבה אניפורמציה בזמן כה קצר. מצד שני זה בהחלט גורם לך להתמקד באינפורמציה החשובה בתוך הפוזה, ולהפריד בין עיקר לטפל.
השבמחקברמת צורת הרישום, אני חושב שיש בה משהו מאוד נוקשה וקצר. אני חושב שניסיון לעבוד בקוים יותר ארוכים וזורמים יותר ייתן לך דמויות בעלות מראה יותר חי ודינמי.
בימים שעוד רשמתי ברכבת, גיליתי שכשאני רושם במהירות אנשים בהיחבא, אני נוטה הרבה פעמים שלא במתכוון לסגנן אותם בקוים קריקטוריים, ופחות ראליסטיים.
תהנה מכל רגע לפני שאתה חוזר לבית המשוגעים המזרח תיכוני.
ליאור
תגיד רפי, כמה זמן אתה נופש כבר בעולם הגדול, מעניין אם לטיול שלך הייתה מטרת על? ואולי תוכל לשתף אותנו בכל המקומות המעניינים שביקרת בהם ?
השבמחק