הוא סיפר לי קצת על החוברת ושלח לי כמה פאנלים מתוכה, ועל בסיס זה ציירתי כמה סקיצות לכריכה:
כנראה שהכי התלהבתי מהאופציה השלישית כי אותה הבאתי לרמת גימור הכי גבוהה, וכנראה שאהוד שם לב, כי זו גם הסקיצה שעליה הסכמנו, עם תיקון אחד - לוותר על הסיגריה. כמו שהוא אמר, "כי מוות זה מצחיק והכל...אבל סיגריות זה קו אדום :)". ניפחתי את ה-thumb על כל הקנבס ובשכבה חדשה התחלתי לצייר את הגרסה הנקיה.
אחרי ה"פנסילינג" - אינק. את האינקינג לציור הזה עשיתי בשתי שכבות - אחת לפרונט ואחת לרקע. ידעתי שארצה לתת לשני המישורים האלה צבעוניות שונה ובאופן כללי לטפל בהם בנפרד, אז כבר מהתחלה הפרדתי ביניהם.
צביעה בשיטה הרגילה. כדי להבדיל בין הקדמה לרקע נתתי להם צבעוניות שונה: הרקע ה"מת" כחול וקריר והקדמה חמה יותר, מה שגם מבליט את קלף המוות שחוזר קצת לצבעוניות של הרקע.
השלב הסופי היה לתת צבע לקווי הדיו עצמם. לא הכרחי לעשות את זה, אבל זה עושה את הציור יותר נעים בעין ואפילו טיפה יותר ריאליסטי במקומות מסוימים.
וזהו. את הכריכה הסופית אפשר לראות בבלוג של אהוד בר-אל, ואני בטוחה שהוא יעדכן שם גם לגבי מועד היציאה והשקה מוקדמת, אם תהיה.
