חייב להודות שקשה לי להבין מה אתה מנסה לומר באיור. אני מבין את הפסוק שכתוב אבל לא יכול לפרש, בעזרתו, עד הסוף את הדימוי. מעבר לכך, יש איכות של סקיצה יפה באיור הזה, במיוחד בערימת השקים עם ההצללות.
היי שגיא תודה על ההערות חששתי שהאיור לא מצליח לתקשר טוב, בגלל זה פרסמתי אותו פה לביקורת. בעקרון רציתי ליצור דימוי של אהבת הזולת כמשהו שנשכח (הלב העזוב באמצע, ניסיתי להשאיר סביבו מספיק חלל ריק כדי להמחיש את העיזבון) והדמויות ועיסוקם האנוכי במעין קריקטורה של עצמם. אני לא מזהה איפה הבעיה אולי בהקשר בין האלמנטים השונים?
לגמרי בקשר ביניהם. אני קורא את זה כך: יש מישהו רוחני מימין (כאילו מייצג את הטוב), באמצע יש לב ומשמאל מישהו חומרני (כאילו מייצג את הרע) אבל לא הצלחתי להבין מה הקשר ביניהם.
כשאתה מציג שניים אוטומטי אני מנסה לסווג אותם כטוב ורע... במיוחד כשהם מוצגים כהפכים אולי אם אתה רוצה לחדד את זה אפשר להוסיף עוד לשים אותם במן מעגן שהלב במרכז אבל בכל זאת העניין של כולם הוא מחוץ למעגל אם תשים יותר אנשים גם תוכל לעשות שאחד מהם עוזב את המקום שלו ופונה פנימה
אסף! (: חשבתי על האפשרות הזו של המעגל אבל נראה לי שאם הם במעגל עם הלב באמצע הוא לא יצטייר כנטוש/עזוב בצד אחד אלא כמו אובייקט די מרכזי לדמויות אפילו כשהן לא פונות אליו. אולי אנסה קומפוזיציות אחרות שהלב בצד אחד וכמה דמויות בצד שני. תודה
אני חושבת שאחת הבעיות העיקריות הן שהלב לא בהכרח מייצג "אהבת הזולת". בטח שלא כשהוא מאוייר כמשהו שיכול להתפרש כצעצוע או כרית יותר מאשר עזוב. הוא גם הדבר הכי צבעוני ובוהק בפריים שדי קשה לשייך את זה עם נטישה או עיזבון.
החשיבה שלך פה היא יותר איקונוגרפית מאיורית. נסה ממש לחשוב על סצינה שמתארת נטישה - נזירים נוטשים מגדל מתפורר או ילד עזוב מסתכל על הוריו המתרחקים וכו' - נסה לחשוב מה בסצינות האלה מעביר את תחושת הנטישה ואיך ליישם את זה אצלך.
אגב, אמנם אתה צודק שברעיון המעגל של שגיא יש סכנה שהלב יהיה מרכזי מדי ולא נטוש אבל זה לא בהכרח נכון. אם תהפוך את הלב האדום והמעוגל שלך למשהו אפור, מתפורר, חסר חיים ומוזנח ושהעזיבה של הדמויות היא שהביאה אותו למצב הזה אולי הנושא שלך יעבור...
מה שאני מנסה לומר הוא שאתה צריך לחשוב בצורה אלגורית ולהפוך את הציור למעין סצינה שמעבירה סיפור. ככה גם הצופה יתחבר יותר רגשית לאיור.
גלית העלית כמה נקודות ממש טובות. לא הבנתי שגם המראה של הלב משפיע על המסר. את גם צודקת לגבי החשיבה האיקונוגרפית, יש פה ערבוב עם שפה איורית שלא עובד כנראה. הנקודה הכי חשובה שציינת בשבילי וגם בכלל היא לגבי שימוש בסיפור כדי לחבר את הצופה רגשית לאיור שזה מה שאני רוצה להשיג.יש לי נטייה לחשוב בצורה אייקונוגרפית וזה לא תמיד בחירה נכונה. תודה עזרת לי לעשות סדר בדברים.
חייב להודות שקשה לי להבין מה אתה מנסה לומר באיור. אני מבין את הפסוק שכתוב אבל לא יכול לפרש, בעזרתו, עד הסוף את הדימוי.
השבמחקמעבר לכך, יש איכות של סקיצה יפה באיור הזה, במיוחד בערימת השקים עם ההצללות.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקהיי שגיא תודה על ההערות חששתי שהאיור לא מצליח לתקשר טוב, בגלל זה פרסמתי אותו פה לביקורת. בעקרון רציתי ליצור דימוי של אהבת הזולת כמשהו שנשכח (הלב העזוב באמצע, ניסיתי להשאיר סביבו מספיק חלל ריק כדי להמחיש את העיזבון) והדמויות ועיסוקם האנוכי במעין קריקטורה של עצמם.
השבמחקאני לא מזהה איפה הבעיה אולי בהקשר בין האלמנטים השונים?
לגמרי בקשר ביניהם. אני קורא את זה כך: יש מישהו רוחני מימין (כאילו מייצג את הטוב), באמצע יש לב ומשמאל מישהו חומרני (כאילו מייצג את הרע) אבל לא הצלחתי להבין מה הקשר ביניהם.
השבמחקהאמת ששניהם מייצגים את עצמם ולא טוב או רע. בכל מקרה אני רואה שאני צריך "לחזור לשולחן השרטוטים"
השבמחקכמו אומרים....
תודה!
כשאתה מציג שניים אוטומטי אני מנסה לסווג אותם כטוב ורע... במיוחד כשהם מוצגים כהפכים
השבמחקאולי אם אתה רוצה לחדד את זה אפשר להוסיף עוד לשים אותם במן מעגן שהלב במרכז אבל בכל זאת העניין של כולם הוא מחוץ למעגל
אם תשים יותר אנשים גם תוכל לעשות שאחד מהם עוזב את המקום שלו ופונה פנימה
אסף! (: חשבתי על האפשרות הזו של המעגל אבל נראה לי שאם הם במעגל עם הלב באמצע הוא לא יצטייר כנטוש/עזוב בצד אחד אלא כמו אובייקט די מרכזי לדמויות אפילו כשהן לא פונות אליו. אולי אנסה קומפוזיציות אחרות שהלב בצד אחד וכמה דמויות בצד שני.
השבמחקתודה
הי עומר, תמיד קשה להעביר מסרים מופשטים כאלה.
השבמחקאני חושבת שאחת הבעיות העיקריות הן שהלב לא בהכרח מייצג "אהבת הזולת". בטח שלא כשהוא מאוייר כמשהו שיכול להתפרש כצעצוע או כרית יותר מאשר עזוב. הוא גם הדבר הכי צבעוני ובוהק בפריים שדי קשה לשייך את זה עם נטישה או עיזבון.
החשיבה שלך פה היא יותר איקונוגרפית מאיורית. נסה ממש לחשוב על סצינה שמתארת נטישה - נזירים נוטשים מגדל מתפורר או ילד עזוב מסתכל על הוריו המתרחקים וכו' - נסה לחשוב מה בסצינות האלה מעביר את תחושת הנטישה ואיך ליישם את זה אצלך.
אגב, אמנם אתה צודק שברעיון המעגל של שגיא יש סכנה שהלב יהיה מרכזי מדי ולא נטוש אבל זה לא בהכרח נכון. אם תהפוך את הלב האדום והמעוגל שלך למשהו אפור, מתפורר, חסר חיים ומוזנח ושהעזיבה של הדמויות היא שהביאה אותו למצב הזה אולי הנושא שלך יעבור...
מה שאני מנסה לומר הוא שאתה צריך לחשוב בצורה אלגורית ולהפוך את הציור למעין סצינה שמעבירה סיפור. ככה גם הצופה יתחבר יותר רגשית לאיור.
מקווה שזה עוזר לך, בהצלחה.
רעיונות זה הדבר הכי קשה, עד שמגיעים לאחד פשוט ואומרים, למה לא חשבתי על זה קודם :).
השבמחקהפוסט של גלית בהחלט נותן כוון טוב לפצח את הנושא.
גלית העלית כמה נקודות ממש טובות. לא הבנתי שגם המראה של הלב משפיע על המסר. את גם צודקת לגבי החשיבה האיקונוגרפית, יש פה ערבוב עם שפה איורית שלא עובד כנראה. הנקודה הכי חשובה שציינת בשבילי וגם בכלל היא לגבי שימוש בסיפור כדי לחבר את הצופה רגשית לאיור שזה מה שאני רוצה להשיג.יש לי נטייה לחשוב בצורה אייקונוגרפית וזה לא תמיד בחירה נכונה. תודה עזרת לי לעשות סדר בדברים.
השבמחק