ברוכים הנמצאים.
אני עוקבת אחרי הבלוג בצורתו הקודמת כבר לא מעט זמן, ואני שמחה להיות חלק מהקהילה.
אני מעלה תחריט שעשיתי, לפי סצנה מתוך הקמע של מארק קורזם. זו עבודה לא-מוזמנת ראשונה שעשיתי אחרי הרבה מאוד זמן, ועבודה לא-דיגטלית, גם כן אחרי הרבה מאוד זמן.
ברוכה הבאה!
השבמחקיופי של עבודות יש לך באתר
אינני מכיר את הסצינה ואת המקום ממנו נלקחה, אבל הקופוזיציה וההתרחשות מאוד מעניינות...
ממש יפה. אני מת על הסגנון.
השבמחקתודה לשניכם :)
השבמחקהספר הוא על מסע שעושה בחור אוסטרלי עם אבא שלו - אבא שלו הוא ניצול שואה שהדחיק את עברו. בגיל צעיר מאוד המשפחה שלו נספתה, והוא אומץ ע"י יחידת אס-אס לאטבית, בתור קמיע יחידתי. בהמשך אימצה אותו משפחה לאטבית, נאצית גם כן, והוא עבר איתם לאוסטרליה. הוא גדל, הקים משפחה, הדחיק לגמרי את זה שהוא יהודי (כן, גם אני תהיתי איך בדיוק), ולעת זקנה הוא מתחיל להזכר. הוא זוכר בדיוק שתי מילים, והבן שלו נרתם לעזור לו למצוא את עברו - ובעצם, את זהותו.
הספר מתחיל מצויין, ובהמשך מתדרדר.
אבל בתחילתו היתה התרחשות שהותירה עלי רושם ממש חזק. שהוא משוטט ביער, לבוש בבגדי חייל, שהוא הוריד מחייל הרוג, על מנת שלא לקפוא, ואוסף פירות יער מהשיחים - ופירות היער הכי מתוקים והכי טובים נמצאים איפה ששוכבים חיילים הרוגים.
רציתי לעשות את זה ב-2 צבעים, אבל לא יצא...
ברוכה הבאה! הקו יפייפה, ממש אהבתי.
השבמחק