From the Git

וובכן, פוסט ראשון שלי יוצא לדרך, אתחיל בהתחלה: שמי צח ואני מאייר ואנימטור, סיימתי ללמוד בשנקר ב2010 ומאז (ועוד הרבה לפני) אני עוסק בשרבוט, פיסול והנפשה של כל הבא ליד.
במקביל לכלמני פרוייקטים מסחריים אני עובד כרגע על פרוייקט אישי מתמשך בשם Ye Animated Git שהוא בעצם בלוג שלי בטאמבלר שעבורו אני מכין כל שבוע לופ אנימציה קצר חדש בפורמט אנימייטד גיף. הפורמט שאני עובד בו מוגבל לגודל פיזי של עד 500 פיקסלים (לרוחב) ולמשקל קובץ של עד 500 קילו-בייטים, כך שבמקביל לשאיפה המתמדת להשתולל, להרחיב ולהוסיף כמה שיותר אלמנטים לכל עבודה אני חייב לפעול בתוך מגבלה של גודל ולשאוף לצמצום ולתכנון. אחד הדברים שמסייעים לי לשמור על גבולות משקל קובץ סבירים הם העובדה שהפרוייקט הוא (כמעט) לחלוטין בשחור ולבן בכלל.

הפוסט הנוכחי יוקדש לסקירה של העבודה האחרונה משם וסביר להניח שגם פוסטים עתידיים יתמקדו באנימציות אחרות שאכין לאותו פרוייקט, אם כי אני שומר לעצמי את הזכות לעסוק גם בנושאים אחרים באופן בלתי מתחייב ונון-שלאנטי אעלק.

בכלמקרה - העבודה הנוכחית נסובה סביב מספר דיונים והגיגים בנושא מלחמות, חיילות וצבא. לא אלאה בפרטים, אבל כל מי שמעוניין להתפלמס על הנושא - אני תמיד נכון לעניין. בכלמקרה הוספתי לכך נטייה לאנתרופומורפיזם, גרוטסקה ורפרנסים שנעים בין שירים ישנים של Black Sabbath לסיפורי קונספירציה מפרקים של MTV's Downtown וקיבלתי חבורת חזרזירים קלגסיים ושוחרי מדון באקט פאלי למהדרין.

התחלתי עם כלי הזין עצמו:

כמובן שהוא לא מאוד מעניין בפני עצמו ונדרשים לוחמים נועזים על מנת לתפעל פיסת טכנולוגיה משובחת שכזו, ובצבא כמו בצבא, היררכיה ומעמד הם דבר חשוב:

ואם בהיררכיה עסקינן נחוץ לנו גם מי שיטפל בהיבטים הלוגיסטיים של העניין. הוא אולי לא קורץ מחומר גלם משובח כמו גיבורי החיל עצמם אך גבו של תומך הלחימה רחב והוא תמיד נכון להירתם למאמץ המלחמתי.

באופן עקרוני נחוץ גם איזשהו גאון אסטרטגי או לכל הפחות טקטי שיפקד על כל המערכת הנ"ל, כך שזומנו גם גנרל או שניים לטובת העניין, אלא שבסופו של דבר הוחלט שהם מעט פחות חשובים מכפי שהם סבורים (והם גם סירבו לשתף פעולה מבחינת הקומפוזיציה של התמונה הסופית) ולכן הם נותרו על שולחן השרטוט בלבד ולא הונפשו במידה מספקת.

ולאחר מספר תוספות, רקעים ותרמילי קליעים ריקים - הגרסה הסופית:

ואסיים במספר פרטים טכניים למתעניינים. לרוב העבודות בפרוייקט הן בקצב של 12 פריימים בשניה, שבד"כ מספיק עבור רוב הסיטואציות וההתרחשויות שאני יוצר. במקרה הזה, בעיקר כדי לייצר קצב אש מהיר עבדתי ב18 פריימים לשניה, קצת מהיר יותר אבל עדיין פחות מייגע מה24 המסורתי. בגלל שמדובר באנימציה בלופ אני משתדל לבחור במספר ידידותי לכמות הפריימים הסופית (24, 18, 36 וכו'), כזה שמתחלק ללא שארית בכמה שיותר מספרים כדי שיהיה לי מרחב פעולה של כמה לופים פנימיים באורכים שונים (2, 3, 4, 6, 8, 12 וכו').

תם ונשלם להפעם. תגובות תתקבלנה בברכה.

למעוניינים - הכתובת של הפרוייקט ובו העבודות הנוספות:

http://yegit.tumblr.com/