מעולה :) יש לי הבחנה מסויימת לגבי הסגנון שלך, אני מקווה שמתוקף תפקידי הלא קיים כאן יהיה זה יאה בכלל להגיד את זה חח אבל זה משהו שמסקרן אותי כבר כמה פוסטים שלך... בדרך כלל כשאני פותח את הבלוג הזה ורואה עבודות חדשות, מאוד קל לי לדעת מי אייר את מה מבלי לקרוא את שמם מתחת לעבודה, זה אולי נובע מסגנוניות או מצורת מחשבה, לרוב זה פשוט סגנון וקו אופייני, אצלך למרות כשרונך הרב קשה לי להצביע מהרגע הראשון שזה אתה. לפני שהתחלתי לכתוב את ההודעה הזאת עברתי שוב אבל באופן מדוקדק יותר על הפוסטים שלך כאן והרגשתי שבאמת יש איזשהי נדידה לכמה וכמה סגנונות שלא מאיפיינים אותך שגיא במלואך. אגב אני לא מתכוון למדיומים שונים, אפשר לעבוד בכל מיני אופני עבודה וכלים שונים ובכל זאת ליצור תבנית אישית ויחודית. מה אתה חושב? הייתי שמח לשמוע גם את דעתו של מישהו כאן שמבין קצת יותר ממני ויכול להבהיר את מה שאני מנסה להגיד, כי ניראה לי שגיא שאם היית הולך על דרך מוגדרת יותר היית יכול להוציא דברים גדולים יותר...
נראה אחלה, מאוד GORILLAZ, במיוחד איזור העיניים ובכלל הפרצוף.
מה שכן, מבחינת בחירת הצבעים- כמעט כל הפלטה פה מאוד רוויה: אדמה, דמות ורקע. קצת קשה לי להתרכז, העין שלי מתרוצצת ממקום למקום כי כל האלמנטים פה מרגישים קצת כאילו הם מתחרים על תשומת הלב שלי. אולי צבעים קצת יותר עמומים, או בהירים, לשמיים יכולים לעזור.
ולגבי הסגנון, אני דווקא כן רואה פה משהו ייחודי לשגיא. לא היה לי קושי לנחש מי עשה את זה. חוץ מזה שחקירה של מגוון סגנונות רק יעשה לך טוב, אז תמשיך ככה.
אסף - אני באמת צריך להשתפר בזה. אני די מצליח להשתלט מבחינת ההיררכיה הטונאלית בציור, אבל עם ההיררכיה של הרוויה אני עוד מתקשה.
עובד - תודה על ההשקעה. אני מודע לעניין הזה וחמהרהר בו לא מעט. אני חושב שזה נובע מזה שאני עוסק בהרבה תחומים ואפילו בנישות שונות בתוך כל תחום. אני הרבה פחות ממוקד בתוכן ולכן לא מתפתח סגנון מסוים. עם זאת אני לא בטוח אם זה דבר שלילי או חיובי. מצד אחד, אתה מאוד צודק במשפט האחרון שלך, אם הייתי עובד בצורה עקבית אולי הייתי מגיע יותר "עמוק", אבל מצד שני לא מעניין אותי להגיע לאנשהו, אלא להנות מהדרך. אני חושב שסגנון 'בריא' לא יכול להתקבל ע"י החלטה מלמעלה אלא מתפתח עם הזמן דרך התוכן שבו עוסק היוצר. אני מניח שאין לי מה לעשות בנידון אלא להמשיך לצייר.
היי שגיא, אני מבין שאתה לא רוצה ליפול לתבניות ומעוניין בלתת לזמן לעשות את שלו אבל לדעתי סגנון אחיד (שזה משהו שבחלט לוקח שנים לגבש וללטש) הוא לדעתי לפחות לא דבר שבא בשלמותו מהתת מודע ומהזמן בלבד, חייבת להיות התערבות מסויימת מצד האמן והכרה בהרגלים ה'יצירתיים' שלו, אני רואה בזה בגרות רבה, הבנה ובניה לעתיד. לדעתי זה באמת נכון לחקור סגנונות אחרים ולטעום מכל דבר, זה מצויין! אבל כן צריך לבוא מנקודת הבנה אובייקטיבית ולקחת רק את הדברים שנחוצים לך ולא להפוך כל עבודה לחיקוי של מישהו אחר (אני מדבר בכללי לאו דווקא עלייך)... אני קצת לא מבין מה הכוונה ב "לא מעניין אותי להגיע לאנשהו, אלא להנות מהדרך" למה לא להגיע לאינשהו ו-להנות מהדרך? אני אישית נהנה מאוד מכל הדברים שאני עושה במסגרת התחום ואם יש דברים שאני פחות נהנה מהם מסיבות כאלה ואחרות אני נמנע מלעשות אותם, אפילו אם זה פוגע לי בצ'ק בסוף החודש, ככה אני קם מבסוט 100% בכל בוקר. שוב שגיא, בבקשה אל תיקח את זה כאל ביקרות אישית או כל דבר בסגנון, אילו הן רק מחשבות שיש לי וחשבתי שיהיה יעיל אם אשתף.
עובד, הייה בטוח שאני ממש לא לוקח את זה אישית. להיפך אני ממש מעריך את זה שאתה משקיע זמן בדיון הזה.
העיסוק שלי הוא מאוד לא ליניארי, אני עוסק בהרבה תחומים (עיצוב קונספט, אדריכלות, הוראה, איור ועוד תתי חלוקות בתוך הדברים האלו, אני ממש נהנה מהגיוון) ולכן תהליך ההתפתחות שלי, כמו שאני רואה אותו, הוא לא ליניארי אלא סוג של זיגזג. רעיונות ומחשבות מתחום מסויים תמיד חודרים לתחום אחר ומסיטים רעיונות אחרים ממסלולם. כשאני אומר "להנות מהדרך" אני מתכוון לכך שאם בא לי פתאום לנסות משהו אז אני פשוט עושה את זה, בלי מחשבה על התהליך הכולל שלי. אפשר לומר שכל פרויקט שלי הוא ניסיון , של סגנון אחר או שפה עיצובית. (זה ודאי תורם להתפתחות, אבל לא כצעד מובנה בתהליך שאחריו יבוא הצעד הבא)
כמוך, גם אני רואה בהתגבשות סימן לבגרות, אבל לדעתי, כמו בכל סוג אחר של בגרות (פיסית, נפשית, מינית) זהו תהליך לגמרי לא מודע, הנובע ממגוון אינסופי של החלטות והתנסויות. הרי אי אפשר להחליט להתבגר.
לאור האמור לעיל, הייתי רוצה שתפרט יותר לגבי המשפט "חייבת להיות התערבות מסויימת מצד האמן והכרה בהרגלים ה'יצירתיים' שלו" מה הכוונה בדיוק?
זה מאוד מעניין, אתה מאוד מעניין. לא ראיתי הרבה יוצרים שמתעסקים בכ״כ הרבה תחומי עיסוק אומנותיים ומצליחים להנות מהם כמעט באותה מידה כאשר ישנו איזון שבאמת ניראה לעין, זה מעיד על אהבה אמיתית למקצוע. זה מרשים ולכן גם מסקרן אותי... דבר אחד לא לקחתי בחשבון בפוסטים הקודמים שלי, את העובדה שאתה מקבל את זה כתהליך טבעי והשאלה של ״סגנון אחיד, טוב או לא טוב״ קצת פחות רלוונטית בהקשר שלך. אני לא יודע איך זה אצל אנשים אחרים אבל קשה לי לבחון אדם מבלי להעמיד את עצמי כהשוואה, ואני למדתי במשך שנותיי הלא רבות ששפה עיצובים מוגדרת הינה הכרחית בהתפתחותו של יוצר כי כך הוא בעצם שלם עם עצמו ועם המסר שהוא משגר אל הצופה, שלמות כזאת ברובד אחיד פותחת לדעתי עוד דלתות באותו מגדל שמוביל אותך מעלה אל פסגת התחום שאני לפחות שואף אליו עוד מילדות... הכוונה ב"חייבת להיות התערבות מסויימת מצד האמן והכרה בהרגלים ה'יצירתיים' שלו" היא שלדעתי התפתחות אחידה ונכונה חייבת להיות גם מודעת, חייבת להיות הכרה של האמן עם עצמו, איזה סוג סגנון הוא אוהב, איזה סוג הומור, סוגי מסרים וכו', ההתגבשות הזאת מגיעה באופן טבעי ומשלימה את עצמה ככל שהאמן מתבגר וכל מה שצריך זה לדעת להצביע ולהגדיר את זה בצורה ויזואלית. אפשרי מאוד גם לעסוק בכמה וכמה מדיומים שונים ובהחלט עדיין להראות אישיות, אני רואה את זה כל יום בבלוגים של אמנים גדולים ומתפעל איך הם מסוגלים לעשות את זה בצורה כ''כ חלקה, וזה מה שהיה חסר לי אצלך בהתחלה. נייט ראג ובריטני לי הם דוגמה טובה לכך http://n8wragg.blogspot.com/ http://britsketch.blogspot.com/
האמת היא שלפי מה שאני רואה אתה מגוון מהם, ואם זה עושה לך טוב וניראה לך נכון, אז זה כמו שאמרת, כל מה שנשאר לך זה להמשיך לצייר.
אלה בלוגים מוכרים ואכן הכוח של שפה עיצובית קוהרנטית ניכר בהם. אני גם רואה את ההשפעה על העבודות שלך ואתה כנראה בדרך הנכונה. אני אמשיך לי לשוטט בשדות היצירה ואראה מה יוצא. אני מקווה שבכל אחד מהפרויקטים שלי אני אצליח להפתיע את עצמי - כל עוד אני לא עומד במקום, הכל מתקבל.
פשוט ענק
השבמחקמעולה :)
השבמחקיש לי הבחנה מסויימת לגבי הסגנון שלך, אני מקווה שמתוקף תפקידי הלא קיים כאן יהיה זה יאה בכלל להגיד את זה חח אבל זה משהו שמסקרן אותי כבר כמה פוסטים שלך... בדרך כלל כשאני פותח את הבלוג הזה ורואה עבודות חדשות, מאוד קל לי לדעת מי אייר את מה מבלי לקרוא את שמם מתחת לעבודה, זה אולי נובע מסגנוניות או מצורת מחשבה, לרוב זה פשוט סגנון וקו אופייני, אצלך למרות כשרונך הרב קשה לי להצביע מהרגע הראשון שזה אתה.
לפני שהתחלתי לכתוב את ההודעה הזאת עברתי שוב אבל באופן מדוקדק יותר על הפוסטים שלך כאן והרגשתי שבאמת יש איזשהי נדידה לכמה וכמה סגנונות שלא מאיפיינים אותך שגיא במלואך. אגב אני לא מתכוון למדיומים שונים, אפשר לעבוד בכל מיני אופני עבודה וכלים שונים ובכל זאת ליצור תבנית אישית ויחודית. מה אתה חושב? הייתי שמח לשמוע גם את דעתו של מישהו כאן שמבין קצת יותר ממני ויכול להבהיר את מה שאני מנסה להגיד, כי ניראה לי שגיא שאם היית הולך על דרך מוגדרת יותר היית יכול להוציא דברים גדולים יותר...
נראה אחלה, מאוד GORILLAZ, במיוחד איזור העיניים ובכלל הפרצוף.
השבמחקמה שכן, מבחינת בחירת הצבעים- כמעט כל הפלטה פה מאוד רוויה: אדמה, דמות ורקע. קצת קשה לי להתרכז, העין שלי מתרוצצת ממקום למקום כי כל האלמנטים פה מרגישים קצת כאילו הם מתחרים על תשומת הלב שלי. אולי צבעים קצת יותר עמומים, או בהירים, לשמיים יכולים לעזור.
ולגבי הסגנון, אני דווקא כן רואה פה משהו ייחודי לשגיא. לא היה לי קושי לנחש מי עשה את זה. חוץ מזה שחקירה של מגוון סגנונות רק יעשה לך טוב, אז תמשיך ככה.
תודה רבה על התגובות,
השבמחקאסף - אני באמת צריך להשתפר בזה. אני די מצליח להשתלט מבחינת ההיררכיה הטונאלית בציור, אבל עם ההיררכיה של הרוויה אני עוד מתקשה.
עובד - תודה על ההשקעה. אני מודע לעניין הזה וחמהרהר בו לא מעט. אני חושב שזה נובע מזה שאני עוסק בהרבה תחומים ואפילו בנישות שונות בתוך כל תחום. אני הרבה פחות ממוקד בתוכן ולכן לא מתפתח סגנון מסוים. עם זאת אני לא בטוח אם זה דבר שלילי או חיובי. מצד אחד, אתה מאוד צודק במשפט האחרון שלך, אם הייתי עובד בצורה עקבית אולי הייתי מגיע יותר "עמוק", אבל מצד שני לא מעניין אותי להגיע לאנשהו, אלא להנות מהדרך.
אני חושב שסגנון 'בריא' לא יכול להתקבל ע"י החלטה מלמעלה אלא מתפתח עם הזמן דרך התוכן שבו עוסק היוצר. אני מניח שאין לי מה לעשות בנידון אלא להמשיך לצייר.
היי שגיא, אני מבין שאתה לא רוצה ליפול לתבניות ומעוניין בלתת לזמן לעשות את שלו אבל לדעתי סגנון אחיד (שזה משהו שבחלט לוקח שנים לגבש וללטש) הוא לדעתי לפחות לא דבר שבא בשלמותו מהתת מודע ומהזמן בלבד, חייבת להיות התערבות מסויימת מצד האמן והכרה בהרגלים ה'יצירתיים' שלו, אני רואה בזה בגרות רבה, הבנה ובניה לעתיד.
השבמחקלדעתי זה באמת נכון לחקור סגנונות אחרים ולטעום מכל דבר, זה מצויין! אבל כן צריך לבוא מנקודת הבנה אובייקטיבית ולקחת רק את הדברים שנחוצים לך ולא להפוך כל עבודה לחיקוי של מישהו אחר (אני מדבר בכללי לאו דווקא עלייך)... אני קצת לא מבין מה הכוונה ב "לא מעניין אותי להגיע לאנשהו, אלא להנות מהדרך" למה לא להגיע לאינשהו ו-להנות מהדרך? אני אישית נהנה מאוד מכל הדברים שאני עושה במסגרת התחום ואם יש דברים שאני פחות נהנה מהם מסיבות כאלה ואחרות אני נמנע מלעשות אותם, אפילו אם זה פוגע לי בצ'ק בסוף החודש, ככה אני קם מבסוט 100% בכל בוקר.
שוב שגיא, בבקשה אל תיקח את זה כאל ביקרות אישית או כל דבר בסגנון, אילו הן רק מחשבות שיש לי וחשבתי שיהיה יעיל אם אשתף.
אגב הכוונה ב"דברים שאני פחות נהנה מהם" היא כמובן בלשון המעטה... אבל בכל זאת יש גבול.
השבמחקלול! אהבתי :)
השבמחקבעקבות ההערה של עובד עברתי על העבודות שלך ואתה באמת אחד האמנים היותר מגוונים סגנוונית שראיתי. בהחלט מעניין לאן יוביל אותך המסע שלך.
תודה שוז!
השבמחקעובד, הייה בטוח שאני ממש לא לוקח את זה אישית. להיפך אני ממש מעריך את זה שאתה משקיע זמן בדיון הזה.
העיסוק שלי הוא מאוד לא ליניארי, אני עוסק בהרבה תחומים (עיצוב קונספט, אדריכלות, הוראה, איור ועוד תתי חלוקות בתוך הדברים האלו, אני ממש נהנה מהגיוון) ולכן תהליך ההתפתחות שלי, כמו שאני רואה אותו, הוא לא ליניארי אלא סוג של זיגזג. רעיונות ומחשבות מתחום מסויים תמיד חודרים לתחום אחר ומסיטים רעיונות אחרים ממסלולם. כשאני אומר "להנות מהדרך" אני מתכוון לכך שאם בא לי פתאום לנסות משהו אז אני פשוט עושה את זה, בלי מחשבה על התהליך הכולל שלי. אפשר לומר שכל פרויקט שלי הוא ניסיון , של סגנון אחר או שפה עיצובית. (זה ודאי תורם להתפתחות, אבל לא כצעד מובנה בתהליך שאחריו יבוא הצעד הבא)
כמוך, גם אני רואה בהתגבשות סימן לבגרות, אבל לדעתי, כמו בכל סוג אחר של בגרות (פיסית, נפשית, מינית) זהו תהליך לגמרי לא מודע, הנובע ממגוון אינסופי של החלטות והתנסויות.
הרי אי אפשר להחליט להתבגר.
לאור האמור לעיל, הייתי רוצה שתפרט יותר לגבי המשפט "חייבת להיות התערבות מסויימת מצד האמן והכרה בהרגלים ה'יצירתיים' שלו" מה הכוונה בדיוק?
זה מאוד מעניין, אתה מאוד מעניין. לא ראיתי הרבה יוצרים שמתעסקים בכ״כ הרבה תחומי עיסוק אומנותיים ומצליחים להנות מהם כמעט באותה מידה כאשר ישנו איזון שבאמת ניראה לעין, זה מעיד על אהבה אמיתית למקצוע. זה מרשים ולכן גם מסקרן אותי... דבר אחד לא לקחתי בחשבון בפוסטים הקודמים שלי, את העובדה שאתה מקבל את זה כתהליך טבעי והשאלה של ״סגנון אחיד, טוב או לא טוב״ קצת פחות רלוונטית בהקשר שלך. אני לא יודע איך זה אצל אנשים אחרים אבל קשה לי לבחון אדם מבלי להעמיד את עצמי כהשוואה, ואני למדתי במשך שנותיי הלא רבות ששפה עיצובים מוגדרת הינה הכרחית בהתפתחותו של יוצר כי כך הוא בעצם שלם עם עצמו ועם המסר שהוא משגר אל הצופה, שלמות כזאת ברובד אחיד פותחת לדעתי עוד דלתות באותו מגדל שמוביל אותך מעלה אל פסגת התחום שאני לפחות שואף אליו עוד מילדות...
השבמחקהכוונה ב"חייבת להיות התערבות מסויימת מצד האמן והכרה בהרגלים ה'יצירתיים' שלו" היא שלדעתי התפתחות אחידה ונכונה חייבת להיות גם מודעת, חייבת להיות הכרה של האמן עם עצמו, איזה סוג סגנון הוא אוהב, איזה סוג הומור, סוגי מסרים וכו', ההתגבשות הזאת מגיעה באופן טבעי ומשלימה את עצמה ככל שהאמן מתבגר וכל מה שצריך זה לדעת להצביע ולהגדיר את זה בצורה ויזואלית. אפשרי מאוד גם לעסוק בכמה וכמה מדיומים שונים ובהחלט עדיין להראות אישיות, אני רואה את זה כל יום בבלוגים של אמנים גדולים ומתפעל איך הם מסוגלים לעשות את זה בצורה כ''כ חלקה, וזה מה שהיה חסר לי אצלך בהתחלה.
נייט ראג ובריטני לי הם דוגמה טובה לכך
http://n8wragg.blogspot.com/
http://britsketch.blogspot.com/
האמת היא שלפי מה שאני רואה אתה מגוון מהם, ואם זה עושה לך טוב וניראה לך נכון, אז זה כמו שאמרת, כל מה שנשאר לך זה להמשיך לצייר.
אלה בלוגים מוכרים ואכן הכוח של שפה עיצובית קוהרנטית ניכר בהם. אני גם רואה את ההשפעה על העבודות שלך ואתה כנראה בדרך הנכונה. אני אמשיך לי לשוטט בשדות היצירה ואראה מה יוצא. אני מקווה שבכל אחד מהפרויקטים שלי אני אצליח להפתיע את עצמי - כל עוד אני לא עומד במקום, הכל מתקבל.
השבמחקבהצלחה :)
השבמחקאת האמת גם אני חטאתי וחשבתי שמישהו אחר עשה את העבודה הזאת עד שראיתי את שמך מתנוסס למטה :)
השבמחקהבגנון אכן מזכיר את הגורילז, אחלה גסטר יש לגנרל שלך!