יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

החלפות עידו- ישראל


אוקיי אז זה מה שיצא :) הדמות שלי לא מרונדרת עד הסוף, אם יהיה לי זמן אני אגמור אותה.

מקווה שתאהבו את הסטיות שלי

Speedog2


ממש חסר לי כלב כי אסור בדירה שאני שוכרת, אז אני מציירת אותם כל הזמן.

יום שני, 28 בספטמבר 2009

סימן חיים - המשך

אוקי ממשיכים, צריכה לפנות את זה מהמערכת לפני החזרה לעבודה אחרת אני אדחה את זה לסוכות.

הראשון עשיתי שלשום לSKETCH THEMES, לנושא בג'ונגל. העבודה שהוציאה אותי מהמחסום אז גאה בה למרות החיפוף :)

כמה איורים לספר לימוד אנגלית שאני מאיירת (לא סגורה שאני יכולה לפרסם אותם עדיין אז בואו נשמור את זה ביננו):




אגב, אני יודעת שהצבעוניות מפוזרת על כל המפה, זה מה שקורה כשעובדים עם אינטואיציה בלי באמת להבין מה עושים. בסוף אני עושה תיקון צבע כללי כדי לחבר אותם יותר. מקווה שזה יעבוד...

ועוד כמה סקיצות ראנדומליות מתוך יומן תינוקות שאני מאיירת. יש 30 איורים סה"כ:
והנה דף לדוגמא צבוע:

וזהו.

עכשיו שפיניתי את אלה מהדרך אני די בטוחה שכמות העדכונים שלי תישאר נמוכה יחסית אבל אני מבטיחה שמעכשיו אני חוזרת להגיב על פוסטים.

המשך שבוע נעים לכולם.



יום כיפור במאדים


זה מה שיצא לי ביום כיפור, מוזר...


סימן חיים!

לונג טיים!

הרשו לי קודם כל להתנצל על ההיעדרות הממושכת שלי. העבודה החדשה הוציאה אותי לגמרי מאיזון: השעות הארוכות, השעתיים פלוס נסיעה הלוך-חזור לת"א יחד עם פרילאנס בסופ"שים ומעל הכל - מחסום יצירתי מגה-ענקי שאני יוצאת ממנו רק בימים אלה. אפילו עכשיו אני באמצע מרתון להשלמת פערים בכמה פרוייקטים ארוכי טווח שלקחתי על עצמי עוד כשהייתי פרילאנס מלאה ועכשיו אין מנוס...
נשמע כמו תירוצים? אולי. אבל הייתי במצב חרבנה והייתי חייבת פסק זמן. עכשיו חזרתי.
מכיוון שאין לי הרבה דברים חדשים להראות (כאמור, מחסום יצירתי מגה-ענק) אני אחלוק איתכם כמה דברים שעשיתי במסגרת פרילאנס בחודשים האחרונים ולא פרסמתי כי הם לא היו גמורים או סתם לא משהו...

דבר ראשון: "המתנות של שי-לי". ספר ילדים שכתבה ריקי בירם ואוייר על-ידי. להשגה בצומת ספרים ובסטימצקי במבצע אחד פלוס אחד. רצ"ב כריכה ו3 דפים ראשונים מתוך 12.







שנית משהו שעשיתי לפיץ' למשחק אופנה לילדים שמחליפים לדמות בגדים. שנפל כמובן.


ותהליך עבודה:
ולבסוף כרטיס לשנה החדשה הראשון מסדרת כרטיסים לחגים שאני עושה כבר שנה שלישית. ואחרונה כנראה:

טוב, זה מספיק לבינתיים. המשך יבוא.


ואני מקדישה את הפוסט בהערכה רבה לכל מי שיש לא משרה מלאה וחיים ועדיין מצליח לשמור על נוכחות ושטף יצירה. כבוד.


אבודים בזמן- וויפ 2


טוב, פריצת דרך קטנה. אחרי שהבנתי שאין לי זמן לעבודת אינקינג מוקפדת, במיוחד לאור חוסר הניסיון שלי בנושא, החלטתי לעבור לרנדר מהיר של משטחים- הדרך הכי מהירה שאני מכיר כדי לבנות סצנה עם אוירה ותאורה משכנעת.
יש עוד עבודה על באלנס של הטונים, ואיפיון האלמנטים שמרחפים במרחב, אבל בגדול זה בהחלט שם. בקרוב לא יהיה מנוס מלהתחיל לקחת החלטות בנושא צבע...


פעי"ש- חגיגי במיוחד ליום כיפור

ציור זה צוייר ביום כיפור
ללא השגחה של שום רבנות
... וגם אכלתי תוך כדי


פפפ סוף סוף אני משתתף גם בזה

החלפות: אסף - עידו.

הסיבוב הקודם





הלך עוד חתול פלופ.

יום שבת, 26 בספטמבר 2009

lost in time- a small step


המצב עגום יותר משציפיתי... השגרה הולכת ודוחקת את שעות הפנאי שלי לכדי זרזיף דק שמסתכם בסשן ציור שבו אני פותח את המחשב בשעות הקטנות של הלילה, בוהה במסך ,ואחרי כמה קוים מבין שזו מלחמה אבודה ופורש לישון.
אבל למזלי, יום כיפור עומד לצידי ונותן לי מעט תקווה שיש סיכוי להרים את העסק לרמת הגשה.

אני חושב שברמת העיבוד אני אלך הפעם על אאוט ליין נקי עם צביעה יחסית אוורירית. נראה לאיפה העסק ילך.

דייב- איזה פאנן שהצטרפת. מחר אני אנסה לתרום את חלקי בצורה מסודרת.

צום קל, ובתאבון למי שלא, ובכלל חתימה טובה לכולם.

ליאור

יום שישי, 25 בספטמבר 2009

Lost in time

טוב, הרבה זמן לא הייתי כאן - אבל הסיבות הן טובות!
אפילו התחלתי את הנסיון שלי לאתר הבלוגי... אם כי אני בספק שאספיק להוציא משהו מוצלח ומוגמר בזמן :\
בכל מקרה - אני צריך את עזרתכם.
זה מה שיש לי כרגע:









אני יודע - לא הדבר הראשון שעולה כשקוראים את הטופיק, אבל זה מה שיצא לי מהמוח.
אני לא רוצה להסביר על הציור, אני רוצה לראות מה ממנו מובן בלי הסבר :\

כל הערה תתקבל בברכה! תודה :)

יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

ועכשיו למשהו שונה לחלוטין-דיגיטלי למתחילים




בעקבות קריאתו הנרגשת של פטרי, משהו דיגיטלי משלי (רק הצביעה, כמובן)- איור שער שעשיתי ל'צופר',


ו-DOODLE ישן מספר הסקיצות שצבעתי.

החללית הראשונה שלי :)


אני שמח להודיע לכם שהתחדשתי וסוף סוף ציירתי חללית

דמות


עוד דמות חמודה :) אני חושב לעשות לו עוד חברים. אני יודע שגם זה עם אש, אבל מה אני יכול לעשות, אני פירומן )))

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

טיפים וכלמני בנושא קריקטורה

נתחיל מזה שאני לא קריקטוריסט-על. הרמה שלי רחוקה שנות אור ממישל קישקה או שלמה כהן, ועם כל קריקטורה מוצלחת שלי יש עשר אחרות שיוצאות חרבנה. למרות זאת, מצאתי את התחום הזה הכי מושך, מפני שבקריקטורה צריך הרבה יותר רגש מאשר דגש טכני. רינדור ותאורה אפשר ללמוד ולנתח מאלף כיוונים וטטוריאלים שונים, אבל "איך לתפוס את ההבעה של דנירו" קשה מאוד להסביר. לעיתים קריקטורה "פשוטה" של כמה קווים יכולה לסחוט הרבה יותר קריאות התפעלות מאשר ציור מרונדר של חלליות ופיצוצים.

מצאתי לנכון לשתף אתכם בכמה המלצות שקשורות לנושא. אולי חלק מהדברים שכתובים כאן ברורים מאליהם - בכל אופן, אם הפוסט הזה יגרום למישהו לצייר עוד פורטרט - אז עשיתי מספיק.

אל תתבססו על תמונה אחת - הרבה קריקטוריסטים עושים את השגיאה הזאת, ומוציאים ציור שהוא מאוד דומה לתמונה ספיציפית - אבל לא לבן אדם עצמו. כדי לתפוס "אופי", "מבע", אני לא יודע בדיוק איך לקרוא לזה - נסו להבין איך הפרצוף שאתם מציירים בנוי, מעבר למימד שנותנת לכם תמונה אחת. נסו למדל את הבן אדם בראש. נניח שאתם מציירים מישהו על סמך תמונה שלו מהפרונט, נסו להבין איך האף שלו נראה גם בפרופיל. הפכו את הבן אדם לדמות בשפה שלכם, דמות שאתם יודעים לצייר אותה מכל כיוון.

הנה דוגמא קטנה, קריקטורה של פרדריק שופן שציירתי לפני כחמש שנים:


רמת הרינדור לא מעניינת עכשיו. הבאתי את הציור הזה בתור מקרה בו הייתי צריך לצייר פרצוף על סמך שלוש תמונות שונות כמעט לגמרי:


מהתמונה הראשונה לקחתי את הקומפוזיציה הכללית של הפנים, מהשניה את התסרוקת והגבות הזועפות והשלישית גרמה לי להגזים קצת עם האף.

בחרו בן אדם שקל לצייר : במיוחד אם זו קריקטורה ראשונה שלכם. פרצוף עם סממנים בולטים, מישהו שכבר נראה כמו דמות, אתם יודעים על מה אני מדבר. לא סתם כולם מציירים את וודי אלן, דסטין הופמן ורוברטו בניני.

עיניים : עיניים יכולות להציל קריקטורה. אני לא יודע להסביר בדיוק מדוע, אולי מדובר באיזה תסביך שלי. ברגע שהעיינים יצאו לי טוב - כל השאר הוא כסף קטן. ההשפעה שלהן על הדמיון לבן אדם היא הגדולה ביותר. אפשר לפשל בכל חלקי הפנים, אבל פאשלה בעיניים תורגש מיד, אי אפשר לכסת"ח שם. אני מניח שזו הסיבה שאצל המון קריקטוריסטים קיימת נטיה לעשות את העיניים מינימליסטיות לחלוטין, אפילו סגורות.

היו מינימליסטים :
אל הירשפלד אמר פעם ש"כשיש לי הרבה זמן לעבוד על ציור, הוא יוצא לי פשוט, עם מעט קווים. כשיש לי מעט זמן לעבוד - הוא יוצא עמוס בפרטים". קריקטורה טובה אינה מצריכה רינדור מאסיבי. סליחה, קריקטורה טובה אינה מצריכה רינדור כלל. הצללות מושקעות וטקסטורה מגניבה לגלגל העין לא יהפכו את הקריקטורה שלכם לדומה יותר. לא תתפסו אופי של דמות בגלל שהורידים בצוואר נראים ממש אמיתיים. אני לא אומר שרינדור לא מוסיף - הוא פשוט לא יהפוך קריקטורה גרועה לטובה. אם אתם רואים שהציור לא דומה כבר בשלב הסקיצה הראשונית, עצרו, טפלו בקווים הבסיסיים ואל תדהרו קדימה בתקווה שהעסק ישתבח אחרי הצללות.

קריקטוריסטים שכדאי לבדוק :

אל הירשפלד
סבסטיאן קרוגר
סטיב ברודנר

וינסנט אלטמור
הרמן מג'יה
הבלוג של מישל קישקה

Another one from Dramatic narative class


about 5 hours this one
background is a photo collage painted over.
everything else is rough sketching and painting


And a 10 min warm up from Character 2 class


יום שלישי, 22 בספטמבר 2009

תוכי



נעשה לפני כשנה כשעבדתי בתמיכה של בזק בינלאומי.

Season Six

house_md_6

לקראת תחילתה של העונה השישית של HOUSE MD

עוד משהו מ'עלמה'-סיפור על קצין יפני ומתכון למרק

עוד סיפור קטן ממדורה של אדווה גל (שם בדוי),וגם מתכון למרק יפאני.



יום מצויין לסקי



פרוייקט קטן וחמוד, מתנה ליום הולדת לילד מקסים בשם אופק.



יום שבת, 19 בספטמבר 2009

החלפות: אביב איצקוביץ'-אסף קרס


טוב אז זרמתי על הנושא על זה של שיניים



ולסיכום אני רק רוצה להגיד תתחדש לעצמי על הטאבלט החדש והמבריק

יום חמישי, 17 בספטמבר 2009

קומיקס ציוני לחגים

ב-1997 יזם אמנון דנקנר ספר קומיקס לקראת שנת היובל של המדינה. כל סיפור (כפולה) היה מבוסס על תמונה היסטורית כלשהי, ובמקרה הזה היה מדובר בתמונה של קידוח הנפט בחלץ, בתחילת שנות ה-50. בהתחלה היו סימנים טובים, אבל זה נגמר די מהר.















לרגל המצב

יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

האלמנט עלינו, און דה האוס :)

עוד אחד ישן ..

ג'פרי ושייקה




שתי קריקטורות ישנות, מתקופת השירות הצבאי. ג'פרי ראש ושייקה לוי.
שייקה הזמין אותי לביתו ותלה את הציור על הקיר, בסמוך לקריקטורות של זאב ושלמה כהן. זה היה מרגש לאללה.

שתיהן נצבעו בפוטושפ. לצערי לא מצאתי סריקות של גרסאות העיפרון, אותן הבאתי לשחקנים.